במשך שלושה שבועות, בית האמנים בתל אביב יהפוך לחלל ניסיוני שבוחן פרקטיקות של עולם האופנה בהקשרים אמנותיים. יוצרות ויוצרים מתחומים שונים (אופנה, צילום, אמנות, עיצוב ועוד) יציגו עבודות ששואלות שאלות על עולם האופנה דרך אופני ביטוי שונים של מושג הערך: חומרי, פיזי, דיגיטלי, כספי, רגשי, אידיאולוגי, סביבתי, חברתי, סיפורי ועוד. זה לצד זה יוצגו עבודות במדיומים שונים: מיצבים תלוי־מקום, פריטי לבוש שעוצבו במיוחד לתערוכה, תצוגת אופנה וירטואלית, שאלונים פרפורמטיביים ועוד.

 

 

בזמן שעודפי האופנה המהירה של המערב נשלחים להיערם במדינות עולם שלישי ולזהם אותן; כשמותג יוקרה כמו בלנסיאגה מעצב בגדים לפורטנייט, אחד ממשחקי המחשב המצליחים ביותר בעולם; כשתערוכות אופנה הופכות להיות תערוכות בלוקבאסטר בכל העולם; וכשהערך של פריט לבוש נקבע על פי מס׳ העוקבים ברשתות החברתיות - המשתתפים.ות בתערוכה מעלים שאלות כמו:

 

● האם הצורך האנושי במגע ובאינטראקציה, יכול לחפות על הקלות שבה הפקענו את חושינו במעבר לחיים הדיגיטליים?

● איך תלבושת אחידה של בית ספר יסודי, שאין לה ערך מחוץ למוסד החינוכי שבו נשכחה, יכולה להפוך לפריטי וואן־אוף אופנתיים?

● מה הערך של הצגת אופנה דיגיטלית בחלל מוזיאלי, שבו המבקרים רגילים שאסור לגעת במוצגים, ושממילא אין אוביקט פיזי שאפשר לגעת בו?

● איך צילומים במהלך ריצות בוקר בחוף הים של תל־אביב-יפו שמועלים לאינסטגרם, מקבלים הקשר אופנתי מפתיע?

● מה קורה לנשמה של בגד אחרי שאנחנו לא רוצים אותו יותר?

● כיצד יכולה אופנה דיגיטלית לייצר שכבות נוספות של מידע על בגד מחויט, ולעודד צריכה מועטה?

● מה סקרים באינסטגרם יכולים ללמד אותנו על אופנה, קוויריות וחיי לילה?